Ezekiel 4
aligned by seat — same row, same verse, whatever each bible numbers it
| v | WLC2008 |
|---|---|
| 1 | וְאַתָּ֤ה בֶן ־ אָדָם֙ קַח ־ לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אוֹתָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקּוֹתָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת ־ יְרוּשָׁלִָֽם ׃ |
| 2 | וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֜יהָ מָצ֗וֹר וּבָנִ֤יתָ עָלֶ֨יהָ֙ דָּיֵ֔ק וְשָׁפַכְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָ֑ה וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֧יהָ מַחֲנ֛וֹת וְשִׂים ־ עָלֶ֥יהָ כָּרִ֖ים סָבִֽיב ׃ |
| 3 | וְאַתָּ֤ה קַח ־ לְךָ֙ מַחֲבַ֣ת בַּרְזֶ֔ל וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָהּ֙ קִ֣יר בַּרְזֶ֔ל בֵּינְךָ֖ וּבֵ֣ין הָעִ֑יר וַהֲכִינֹתָה֩ אֶת ־ פָּנֶ֨יךָ אֵלֶ֜יהָ וְהָיְתָ֤ה בַמָּצוֹר֙ וְצַרְתָּ֣ עָלֶ֔יהָ א֥וֹת הִ֖יא לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃ ס |
| 4 | וְאַתָּ֤ה שְׁכַב֙ עַל ־ צִדְּךָ֣ הַשְּׂמָאלִ֔י וְשַׂמְתָּ֛ אֶת ־ עֲוֺ֥ן בֵּֽית ־ יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו מִסְפַּ֤ר הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁכַּ֣ב עָלָ֔יו תִּשָּׂ֖א אֶת ־ עֲוֺנָֽם ׃ |
| 5 | וַאֲנִ֗י נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת ־ שְׁנֵ֣י עֲוֺנָ֔ם לְמִסְפַּ֣ר יָמִ֔ים שְׁלֹשׁ ־ מֵא֥וֹת וְתִשְׁעִ֖ים י֑וֹם וְנָשָׂ֖אתָ עֲוֺ֥ן בֵּֽית ־ יִשְׂרָאֵֽל ׃ |
| 6 | וְכִלִּיתָ֣ אֶת ־ אֵ֗לֶּה וְשָׁ֨כַבְתָּ֜ עַל ־ צִדְּךָ֤ הימיני שֵׁנִ֔ית וְנָשָׂ֖אתָ אֶת ־ עֲוֺ֣ן בֵּית ־ יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם י֧וֹם לַשָּׁנָ֛ה י֥וֹם לַשָּׁנָ֖ה נְתַתִּ֥יו לָֽךְ ׃ |
| 7 | וְאֶל ־ מְצ֤וֹר יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ תָּכִ֣ין פָּנֶ֔יךָ וּֽזְרֹעֲךָ֖ חֲשׂוּפָ֑ה וְנִבֵּאתָ֖ עָלֶֽיהָ ׃ |
| 8 | וְהִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי עָלֶ֖יךָ עֲבוֹתִ֑ים וְלֹֽא ־ תֵהָפֵ֤ךְ מִֽצִּדְּךָ֙ אֶל ־ צִדֶּ֔ךָ עַד ־ כַּלּוֹתְךָ֖ יְמֵ֥י מְצוּרֶֽךָ ׃ |
| 9 | וְאַתָּ֣ה קַח ־ לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם מִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר ־ אַתָּ֣ה ׀ שׁוֹכֵ֣ב עַֽל ־ צִדְּךָ֗ שְׁלֹשׁ ־ מֵא֧וֹת וְתִשְׁעִ֛ים י֖וֹם תֹּאכֲלֶֽנּוּ ׃ |
| 10 | וּמַאֲכָֽלְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֲלֶ֔נּוּ בְּמִשְׁק֕וֹל עֶשְׂרִ֥ים שֶׁ֖קֶל לַיּ֑וֹם מֵעֵ֥ת עַד ־ עֵ֖ת תֹּאכֲלֶֽנּוּ ׃ |
| 11 | וּמַ֛יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה תִשְׁתֶּ֖ה שִׁשִּׁ֣ית הַהִ֑ין מֵעֵ֥ת עַד ־ עֵ֖ת תִּשְׁתֶּֽה ׃ |
| 12 | וְעֻגַ֥ת שְׂעֹרִ֖ים תֹּֽאכֲלֶ֑נָּה וְהִ֗יא בְּגֶֽלְלֵי֙ צֵאַ֣ת הָֽאָדָ֔ם תְּעֻגֶ֖נָה לְעֵינֵיהֶֽם ׃ ס |
| 13 | וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כָּ֣כָה יֹאכְל֧וּ בְנֵֽי ־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת ־ לַחְמָ֖ם טָמֵ֑א בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַדִּיחֵ֖ם שָֽׁם ׃ |
| 14 | וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹֽא ־ אָכַ֨לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד ־ עַ֔תָּה וְלֹא ־ בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל ׃ ס |
| 15 | וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י רְאֵ֗ה נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת ־ צפועי הַבָּקָ֔ר תַּ֖חַת גֶּלְלֵ֣י הָֽאָדָ֑ם וְעָשִׂ֥יתָ אֶֽת ־ לַחְמְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם ׃ ס |
| 16 | וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן ־ אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּה ־ לֶ֨חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ ־ לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ ׃ |
| 17 | לְמַ֥עַן יַחְסְר֖וּ לֶ֣חֶם וָמָ֑יִם וְנָשַׁ֨מּוּ֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְנָמַ֖קּוּ בַּעֲוֺנָֽם ׃ פ |