Genesis 44
aligned by seat — same row, same verse, whatever each bible numbers it
| v | WLC2008 |
|---|---|
| 1 | וַיְצַ֞ו אֶת ־ אֲשֶׁ֣ר עַל ־ בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת ־ אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף ־ אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ ׃ |
| 2 | וְאֶת ־ גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר ׃ |
| 3 | הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם ׃ |
| 4 | הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת ־ הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל ־ בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה ׃ |
| 5 | הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם ׃ |
| 6 | וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת ־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה ׃ |
| 7 | וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֨ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה ׃ |
| 8 | הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֨אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב ׃ |
| 9 | אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם ־ אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים ׃ |
| 10 | וַיֹּ֕אמֶר גַּם ־ עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן ־ ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה ־ לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם ׃ |
| 11 | וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת ־ אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ ׃ |
| 12 | וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן ׃ |
| 13 | וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל ־ חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה ׃ |
| 14 | וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה ׃ |
| 15 | וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה ־ הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי ־ נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי ׃ |
| 16 | וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה ־ נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה ־ נְּדַבֵּ֖ר וּמַה ־ נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת ־ עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם ־ אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר ־ נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ ׃ |
| 17 | וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה ־ לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל ־ אֲבִיכֶֽם ׃ פ |
| 18 | וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר ־ נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל ־ יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה ׃ |
| 19 | אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת ־ עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ ־ לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ ־ אָֽח ׃ |
| 20 | וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל ־ אֲדֹנִ֔י יֶשׁ ־ לָ֨נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ ׃ |
| 21 | וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל ־ עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו ׃ |
| 22 | וַנֹּ֨אמֶר֙ אֶל ־ אֲדֹנִ֔י לֹא ־ יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת ־ אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת ־ אָבִ֖יו וָמֵֽת ׃ |
| 23 | וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל ־ עֲבָדֶ֔יךָ אִם ־ לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי ׃ |
| 24 | וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל ־ עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד ־ ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי ׃ |
| 25 | וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ ־ לָ֥נוּ מְעַט ־ אֹֽכֶל ׃ |
| 26 | וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם ־ יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֨נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי ־ לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ ׃ |
| 27 | וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה ־ לִּ֥י אִשְׁתִּֽי ׃ |
| 28 | וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד ־ הֵֽנָּה ׃ |
| 29 | וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם ־ אֶת ־ זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת ־ שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה ׃ |
| 30 | וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל ־ עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ ׃ |
| 31 | וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי ־ אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת ־ שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה ׃ |
| 32 | כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת ־ הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם ־ לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל ־ הַיָּמִֽים ׃ |
| 33 | וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב ־ נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם ־ אֶחָֽיו ׃ |
| 34 | כִּי ־ אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל ־ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת ־ אָבִֽי ׃ |